|
|
1. לא שמעתי אף פעם על בי"ס דמוקרטי. מה זה? 2. האם התלמידים חופשיים להחליט האם להגיע לבית-הספר ובאילו שעות להגיע וללכת? 3. אם התלמידים חופשיים לבחור את שיעשו, האם הם לא יתבטלו כל היום? 4. אם לא מכריחים ילדים לקרוא, הם לעולם לא ילמדו זאת, נכון? 5. מה בדבר מתמטיקה ומדעים או היסטוריה? 6. מה בדבר הזדמנות שווה? האם אין לתת לכל התלמידים את אותן היכולות? 7. כאשר אני הלכתי לבית-הספר, נאלצתי לציית לחוקים רבים - להגיע בשעה 8:00 בבוקר, להכין שיעורי בית במשך כמה שעות כל ערב, וכד'. בעיני, בית-ספר דמוקרטי נתפס כחלש וכלוקה בחסר בכל הקשור למשמעת וסדר 8. אם אתם לא מכריחים ללמוד מתמטיקה או מדעים או היסטוריה, כיצד אתם מוודאים שהתלמידים בכלל נחשפים לכל אותם נושאים? מה קורה לתלמיד שיכול היה להיות ביולוג מבריק, אבל הוא אף פעם לא היה מודע לקיומו של התחום? 9. בהתחשב בכל החופש, מה יש בבית-הספר הדמוקרטי שמונע מהתלמידים להיות בריונים? מדוע הם לא מנצלים את כל החופש הזה? 10. ומה עם בחינות הבגרות?
1. לא שמעתי אף פעם על בי"ס דמוקרטי. מה זה? בית-ספר דמוקרטי הנו בית-ספר המבוסס על חירות ואחריות לתלמידיו, ועל שלטון דמוקרטי בו שותפים כל חברי קהילת בית-הספר. חירות משמעה שהתלמידים יכולים ולומדים כל מה שיבחרו, ואחריות משמעה, שהם לבדם אחראים לתוצאות של בחירותיהם בלימודים. שלטון דמוקרטי בו שותפים כל חברי הקהילה, משמעו שלכל חבר בקהילת בית-הספר, כולל תלמידים בני כל הגילאים, יש קול שווה בכל הנוגע לניהול ביה"ס. 2. האם התלמידים חופשיים להחליט האם להגיע לבית-הספר ובאילו שעות להגיע וללכת? לא. השעות בהן מגיעים התלמידים ללימודים הן על פי השעות המקובלות בכל בתי הספר. הילדים לא יכולים לעזוב את בית הספר במהלך היום וחלה עליהם חובה להגיע בכל יום לבית הספר, פרט למקרים בהם הם חולים וכמובן בזמן חופשות חג ובחופש הגדול. 3. אם התלמידים חופשיים לבחור את שיעשו, האם הם לא יתבטלו כל היום? בבית ספר דמוקרטי, אף פעילות שנבחרת על-ידי התלמיד לא נחשבת כ"בטלה", למרות שהיא עשויה להיראות ככזו על-ידי אנשים בעלי דעות חינוכיות שמרניות יותר. תלמידים נחשבים לשופטים הטובים ביותר בקשר לפעילויות הטובות ביותר לצמיחתם ולהתפתחותם, והחלטתם מתקבלת בכבוד על-ידי בית הספר. כבוד לבחירת התלמידים הוא לב ליבה של פילוסופיית בית הספר. ההגדרה של "בטלה" תלויה במי עושה את השיפוט. כולנו למדנו הגדרות שונות, אבל אם ההגדרה הנפוצה היא זו: "התנהגות ללא מטרה מוגדרת של למידה", אזי זה מה שקורה פעמים רבות. בנוסף ללמידה פורמלית בבית ספר דמוקרטי, אנשים מדברים, משחקים מישחקים, יוצאים לטיולים, מדברים (הרבה דיבורים). למרות זאת, בחינוך אנו לומדים שמה שקודם נראה לנו כלא "חינוכי" עוזר מאוד לתלמידים מאוחר יותר בחייהם. פעילויות פיזיות יכולות לפתח את יכולות הקריאה והכתיבה, למשחקי מחשב יש קשר לפיתוח האונה הימנית של המוח, מיומנויות חברתיות (תקשורת עם אחרים, משחקי תורות, וכד') אשר מתאמנים בהן בשיחות לא רשמיות מתגלות כהכרחיות כאשר צריך למצוא ולשמור על מקום עבודה. 4. אם לא מכריחים ילדים לקרוא, הם לעולם לא ילמדו זאת, נכון? אין צורך להכריח ילדים לקרוא. אם את/ה היית רואה סימנים שנראים כקשקוש בכל מקום, וכולם מסביבך יכולים לקרוא אותם, האם לא היית רוצה להיות מסוגל לקרוא אותם גם? ילדים מונעים על ידי הסקרנות שלהם. אם יש משהו שהם רוצים לקרוא, הם ילמדו לקרוא על מנת לקבל את המידע הזה. לחלק מן הילדים, הרצון לקרוא מגיע בגיל צעיר, לחלק בגיל מבוגר יותר, אבל כולם לומדים לקרוא. כאשר הם לומדים, זה קל ללמוד. קל הרבה יותר ללמד ילד שמעוניין ללמוד מאשר ללמד ילד שמכריחים אותו ללמוד. בבית-הספר הדמוקרטי מזמנים לילדים אפשרות ללמוד קריאה וכתיבה באופן רצוף והילדים מנצלים בשמחה הזדמנות זו כיוון שאין כופים זאת עליהם. 5. מה בדבר מתמטיקה ומדעים או היסטוריה? בבית ספר דמוקרטי אין כפייה של מערכת שיעורים, כך שהתלמידים לא נדרשים ללמוד מתמטיקה או מדעים או היסטוריה. תלמידים שונים יפתחו עניין משמעותי בתחומים שונים. תלמיד אחד יכול ללמוד בעיקר מתמטיקה, אבל הוא לא ידע הרבה בספרות, לדוגמא. תלמיד אחר עשוי להיות מוכשר במיוחד במוסיקה אבל לא במדע. אין שום ערבות לכך שכל בוגרי בית-הספר הדמוקרטי יהיו בעלי "סט כלים בסיסי" שווה. למעשה התפתחות השוני בתחומי עניין מתחילה בגיל צעיר מאוד. בבית-הספר הדמוקרטי רבות מהיוזמות לשיעורים ולפעילויות בתחומים השונים מגיעות מהילדים. למרבה "הפלא" הילדים מכסים מגוון רב של תחומים בלא שבית הספר נאלץ להציע אותם. יוזמות אחרות מגיעות מהצוות ומההורים. 6. מה בדבר הזדמנות שווה? האם אין לתת לכל התלמידים את אותן היכולות? בבית-הספר הדמוקרטי לא "נותנים" יכולות. הכל נתון למוטיבציה של התלמידים באשר למה שהם רוצים ללמוד. צוות בית-הספר עושה את כל המאמצים לעזור לתלמידים ללכת בעקבות תחומי העניין אליהם הם נמשכים. לתלמידים ניתנת החירות, עד כמה שהמוטיבציה שלהם מאפשרת, בתנאי שאין היא מפריעה לתלמידים אחרים. בתי ספר מסורתיים מתנהלים כקו ייצור במפעל, כשהכוונה היא שכל המוצרים יהיו זהים בקצה קו הייצור. בבית הספר הדמוקרטי, אין כל כוונה לעשות את כולם דומים או ללמד איזה שהוא "סט יכולות בסיסי". היחיד מתפתח לאדם ייחודי, ותהליך זה מתחיל בגיל צעיר עד להפתיע. 7. כאשר אני הלכתי לבית-הספר, נאלצתי לציית לחוקים רבים - להגיע בשעה 8:00 בבוקר, להכין שיעורי בית במשך כמה שעות כל ערב, וכד'. בעיני, בית-ספר דמוקרטי נתפס כחלש וכלוקה בחסר בכל הקשור למשמעת וסדר בבית-הספר הדמוקרטי אנו מוצאים שכאשר משמעת כפויה לא קיימת, התלמידים מפתחים בעצמם משמעת עצמית. לטווח הארוך, עובדה זו, היא בעלת ערך רב יותר. משמעת כפויה איננה מתקרבת אפילו באפקטיביות שלה למשמעת עצמית, מכיוון שכאשר כפיית המשמעת מוסרת, התלמיד בדרך כלל יאבד עניין בנושא הנלמד. אנו חושבים שכאשר אנו קשוחים בענייני משמעת וכאשר אנו מכריחים ילדים ללמוד דברים רבים, אנו עושים להם טובה. למעשה אנחנו לא, מכיוון שאנו מונעים מהם לקיחת אחריות על הלמידה שלהם עצמם, אנו מעכבים את התפתחות היכולות שלהם להחליט החלטות בעצמם, מונעים מהם ללמוד להחליט למען עצמם מה חשוב ומה לא ובמקרים רבים אף מונעים מהם את ההנאה שבלמידה. 8. אם אתם לא מכריחים ללמוד מתמטיקה או מדעים או היסטוריה, כיצד אתם מוודאים שהתלמידים בכלל נחשפים לכל אותם נושאים? מה קורה לתלמיד שיכול היה להיות ביולוג מבריק, אבל הוא אף פעם לא היה מודע לקיומו של התחום? מספר תחומי הידע הנחקרים נכון לעכשיו באופן יצרני בעולם, הוא כה עצום, שזה מגוחך לנסות לחשוף מישהו לכל התחומים הללו, וזה למעשה עניין של העדפה אישית ושל דעות קדומות לברור מספר מצומצם של נושאים ולשים עליהם תווית של "חשובים", יותר מאשר על נושאים אחרים. הילדים היום חשופים לנושאים רבים, מהטלוויזיה מהאינטרנט ומשיחות עם אנשים שונים. גם אנשי הצוות וההורים מגיעים עם נושאים מתחומי העניין שלהם. אנו מנסים להעלות כמה שיותר נושאים מתחומים שונים אלו ולהביא לכך שהילדים ידעו על קיומם, אך יחד עם זאת אין לנו ספק שאין ביכולתנו וביכולתו של אף בית ספר לחשוף בפני הילדים את כל הנושאים הקיימים והמתפתחים בעולם. השאלה של להיות ביולוג מבריק, או מוסיקאי ענק, או מה שזה לא יהיה ענק, היא כזו שאי אפשר לענות עליה. רק נסו להפוך זאת לצד השני ושאלו: "מה היה קורה אילו מוצרט היה נחשף לפילוסופיה ערבית; הוא עשוי היה להיות היסטוריון מבריק של הפילוסופיה הערבית!" והבעייתיות של שאלת החשיפה נהיית ברורה. ישנו מספר עצום של נושאים להם כולנו נחשפים, ומספר עצום נוסף של נושאים להם אנחנו לא נחשפים, אף אחד לא יודע מהו השטח אותו הועיד לו הגורל כשטח לו יקדיש את חייו. 9. בהתחשב בכל החופש, מה יש בבית-הספר הדמוקרטי שמונע מהתלמידים להיות בריונים? מדוע הם לא מנצלים את כל החופש הזה? בית הספר הדמוקרטי מנוהל באופן דמוקרטי. עובדה הדורשת מהתלמידים ללמוד לשאת ולתת אחד עם השני על מנת להגיע לעמק השווה בכל הנוגע לצרכים שלהם ולתחומי העניין שלהם. לבית-הספר הדמוקרטי יש מערכת משפט המתמודדת עם תופעות התנהגות חמורות יותר. חוקי בית-הספר נקבעים בישיבת הפרלמנט השבועית על ידי כלל הקהילה (ילדים, הורים וצוות), כאשר רובן של הצעות החוק מועלות על ידי ילדים. החוקים נאכפים על-ידי מערכת המשפט המורכבת משלוש ערכאות שיפוטיות: ועדת משמעת, שולחן דיונים וגישור. ועדת משמעת חוקרת תלונות על שבירת חוקי בית-הספר. פסקי דין והחלטות ועדת משמעת אשר יראו כלא צודקים לדעת הנאשם (או על-ידי אחרים, לצורך העניין) יכולים להגיע לועדת ערעורים. כל חברי בית-הספר, ילדים ומבוגרים כאחד, שווים בפני החוק. 10. ומה עם בחינות הבגרות? ילדים אשר מבקשים ללמוד ולהבחן בבחינות הבגרות יכולים לעשות זאת. כיוון שכל תחום או נושא בהם מבקשים לעסוק בבית הספר הדמוקרטי נחשב כשווה בחשיבותו לכל נושא אחר, כך גם בחינות הבגרות נחשבות לנושא חשוב כאשר יש ילדים המבקשים לעסוק בהן.
|
